יום ראשון ג' סיון התשע"ז
 
 


PDFהדפסהאימייל

דלקת קרום התוצאות

"כן, כבר ניסיתי, כבר עשיתי עבודה על הנקודה הזאת, אבל לא הצלחתי. זה גדול עלי וזהו" – משפט ששומעים הרבה, מאנשים רבים ובווריאציות רבות, והמסר המשותף לכולם הוא: "שמע, ניסיתי ולא הלך לי. עזוב אותי מזה"...
מה עושים כשמנסים וזה לא הולך?
הרב ישראל אסולין
יום שישי ט' אייר התשע"ז

 

 

 

 

"כן, כבר ניסיתי, כבר עשיתי עבודה על הנקודה הזאת, אבל לא הצלחתי. זה גדול עלי וזהו" – משפט ששומעים הרבה, מאנשים רבים ובווריאציות רבות, והמסר המשותף לכולם הוא: "שמע, ניסיתי ולא הלך לי. עזוב אותי מזה".

כל כך הרבה מהייאוש שלנו מגיע בגלל הקליפה הזאת שנקראת "מבחן התוצאה". כל כך הרבה מהכאבים שלנו יוכלו להיחסך אם היינו מעיפים את קליפת ההישגים מהחיים שלנו.

אבל זה קשה! זה כזה אחר ממה שקורה סביבנו!

העולם נמצא במדידות בלתי פוסקות. על כל פיפס מסביבנו יש קריטריונים ברורים לאן אני צריך להגיע, איפה עלי להיות ממוקם ואיך אני אמור להראות.

כמה עלי לשקול וכמה עלי לגבוה. מהו ה-I.Q הנורמלי ואיזה ממוצע ציונים יכתיב את עתידי הלימודי. מה הלבוש המקובל ואיזו הנהגה שלי היא המתבקשת. מי מתקבל למגמת המצוינות ומי למסלול המחוננות. מי משתייך לעשירון העליון ומי לחמישייה הפותחת...  

בקיצור, אנחנו סובלים ממחלה שנקראת 'דלקת קרום התוצאות' ומכירים רק את הגישה של 'הגעת ליעד' או 'חשב מסלול מחדש'. הגישה שאומרת "אם אני לא מצליח להשיג את הכל תוך יומיים וחצי מקסימום, אז אני לא רוצה כלום"...

אבל התורה הקדושה, שמציעה לנו את סל התרופות המתקדם ביותר בעולם, מעלה לנו ארוכה גם למחלה הנוראה הזו.

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה... עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" (ויקרא כג, טו-טז) – מצווה מעניינת, שכל עניינה הוא לספור את הימים שבין פסח לשבועות.

והשאלה היא: אם כל הספירה מובילה אותנו לקראת חג השבועות, למה סופרים את הימים שעברו ולא, בציפיה רבתי, את הימים שנותרו?

אלא שספירת העומר מספרת לנו משהו, שאם מבינים אותו, אפשר לקבל את התורה.

ספירת העומר מלמדת אותנו, שגם אם יש יעד ברור ומוגדר ונקוב בזמן כמו מתן תורה – הערך הצבור של הימים שעברו חשוב יותר מאשר ההגעה ליעד המבוקש.

הספירה הזאת, לעוד יום שעברת בתוכו ולעוד יום שהתווסף, אומרת: 'תעשה מה שאתה יכול, תלך יום ועוד יום בלי לרדוף אחרי תוצאות, אל תפסיק ללכת גם אם היעד נראה רחוק מתמיד, אל תספור את הימים שנשארו לך עדיין, אל תתן למחלה הזו לקלקל את התכניות שלך'.

כותב רבי נתן: "קודם קבלת התורה צריכין לספור ספירת העומר מ"ט יום כדי לצאת מטומאה לטהרה... ועיקר התשובה לצאת מטומאה לטהרה הוא על ידי הבקשה והחיפוש שמחפשין ומבקשין איה מקום כבודו.

כי בעת שהאדם רחוק מקדושתו יתברך, אם הוא חזק ואמיץ לבקש ולדרוש ולחפש ולחתור בכל עת ולהתגעגע ולכסוף ולבקש את שאהבה נפשו, למצוא אותו יתברך. אזי אף על פי שעדיין עוברים ימים ושנים הרבה, ואינו זוכה למוצאו יתברך ולהתקרב אליו, אף על פי כן ידע ויאמין כי בכל עת ועת על ידי כל בקשה ובקשה ועל ידי כל דרישה ודרישה שדורש ומבקש ומחפש למצוא כבוד קדושתו יתברך ועל ידי כל הבטה וגעגוע שמביט ותולה עינו לרחמיו יתברך ועל ידי כל תנועה ותנועה שפונה להקדושה – על ידי כל זה זוכה בכל פעם לשבר חומות ברזל ודלתות נחושת, אף על פי שאח"כ מתגברין עליו בכל פעם ר"ל, אף על פי כן אין יגיעו לריק! ואין שום תנועה שפונה לקדושה נאבדת!... שזהו בחינת ספירה, שאף על פי שבכל יום ויום שסופרין ומונין עדיין אין זוכין לצאת לגמרי מטומאה לטהרה ולקבל את התורה – אף על פי כן בסוף הספירה זוכין לקבל את התורה על ידי הכח והזכות שספרו מ"ט יום" (ליקו"ה, גביית חוב מיתומים, ג).  

רבי נתן בדבריו המתוקים מזכיר לנו את האמת: יש פרמטר אחד ויחיד שמודד אותך והוא – מה עשית. מה ניסית. כמה פסיעות פסעת. התוצר המוגמר פשוט לא מענין אף אחד! ובכלל לא משנה לאן הגעת!

משנה, מה ניסית לעשות למען הילד הזה שלך ולמען הזוגיות הזאת שלכם. מה עשית בשביל ההתבודדויות שלך ובשביל הייאוש וההתנגדות והזעם שמלאו אותך רוב שעות היממה. כמה התאמצת לומר תודה ולהחזיק ברצון ולהישאר קרוב גם כשרצית פשוט לברוח מהכל.

בעולם הבא יישָאל כל אדם: קבעת עיתים לתורה? לא: האם הינך יודע את כל הש"ס, הזוהר וקצות החושן גם ב'מבחן הסיכה'? גם לא: כמה שטיקל-תורה חידשת? כמה דפים הספקת? באיזה רף סטנדרטים עמדת?

ככה זה עובד – את ה'הגעת ליעד', את 'תעודות ההישגים' ואת ספירות המלאי תשמור להשם יתברך. זה פשוט לא קשור אליך!

הדבר היחיד שמוטל עליך – זה רק לנסות ולעשות כל מה שאפשר כדי להיטהר, כדי להתקדש, כדי להתקדם.

"לכל אחד נדמה שעליו אין אנו מכוונים בדברינו. כי הוא – יש לו מניעות כאלה ונתפס בתאוות ובמצודות כ"כ, עד שלאיש כמותו א"א לשוב באמת להש"י, כי כבר נלכד ימים ושנים במה שנלכד... כך נדמה לכל אחד. ורבינו ז"ל היה קורא תגר על זה מאד... כי באמת הכל יכולים לזכות להתקרב להשם יתברך באמת אפילו על ידי מאמר זה הנ"ל לבד. דהיינו שעל כל פנים יחפשו ויבקשו ויצטערו ויתגעגעו לשוב אליו יתברך וכנ"ל. וסוף כל סוף יתקרב להשם יתברך... עד שיזכה לעלות בתכלית העליה. שזהו סוד ספירה וקבלת התורה" (שם).

מחיר
1 ₪


עוד באותו נושא

הרשם לניוזלטר צד ימין

הרשמה לווטצאפ ימין דף פנימי

הרשמה לסדנה ימין



יש לך שאלה?

שאל את הרב

שם:


אימייל:


בחר רב :

כותרת השאלה :

תיאור :

בחר קטגוריה :