יום חמישי א' אייר התשע"ז
 
 


PDFהדפסהאימייל

ספירת העומר - על טעם וריח

איך סופרים את העומר? מתי בדיוק עושים את זה? ומה עומד מאחורי כל זה?
ספירת העומר בשלושה רבדים - פשוט, עמוק ואישי.
הרב ישראל אסולין
יום ראשון כ' ניסן התשע"ז

 

 

 

על טעם ועל ריח - פשוט עמוק ואישי

ספירת העומר

 

מצוות ספירת העומר, לספור בכל לילה מליל שני של פסח, ארבעים ותשעה יום. כמו שכתוב (ויקרא כג טו): "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה", עד חג השבועות ולא עד בכלל.

 

הלכה למעשה:

א.      זמן הספירה מתחיל מהלילה בצאת הכוכבים ויכול לספור כל הלילה ובברכה (שו"ע תפ"ט ב), ואם לא בירך בלילה יספור ביום ללא ברכה (שם סעיף ז). ואם שכח ולא ספר יום אחד כלל יש לו לספור בשאר הימים ללא ברכה.

ב.       צריך לספור את ספירת העומר באמירה ולא בהרהור בלב, ומי שספר בלב לא יצא ידי חובת הספירה, וכן צריך לספור ולברך מעומד אולם אם בירך וספר כשהוא יושב, יצא ידי חובה. (שו"ע תפט)

ג.        נשים פטורות ממצוות ספירת העומר, ואם הם רוצות בכל אופן לספור, לדעת השו"ע (תקפ"ט ו) יכולות לספור אבל לא יברכו, ולדעת הרמ"א אם רוצות לספור הרשות בידן גם לברך. אולם לדעת האריז"ל (שער הכוונות דף פה ע"א והביאו הכף החיים סימן תפט אות ט) אין לנשים לספור ספירת העומר וכל שכן שלא לברך. כיון שעל פי הסוד נשים לא שייכות לספירת העומר כלל.

 

 

פשוט:

א.      כיון שיציאת מצרים היתה כדי להביא את בני ישראל להר סיני ולתת להם את התורה, לכן נצטווינו למחרת הפסח לספור עד חג השבועות להראות בנפשנו התשוקה הגדולה אל היום הנכבד והנכסף ללבנו, כעבד שמונה תמיד מתי יבא העת הנכסף שיצא לחירות, כי המנין מראה באדם כי כל ישעו וחפצו להגיע אל הזמן ההוא, ועל כן אנו סופרים שבע שבתות עד חג השבועות שהוא יום קבלת התורה (ספר החינוך מצווה ש"ו, ר"ן בפסחים).

ב.       לפי שהימים הם ימי מלאכת השדה, וכל אחד היה בשדהו אצל תבואתו כבועז, ולא היו מצויים בעיירות ולא היו יודעים מתי יחול חודש סיוון ומתי יחול חג השבועות שאין מי שיאמר להם אם אייר מלא או חסר, לכן צווה הקב"ה לספור חמישים יום עד שבועות וצווה לספור ביום ולא בלילה שביום יהיו טרודים וישכחו (רוקח סימן רצ"ד).

 

 

עמוק:

בזוהר הקדוש ובאריז"ל, מובא כי בני ישראל בצאתם ממצרים היו במצב רוחני ירוד, עד כדי שהיו שקועים במט' (49)  שערי טומאה, לכן ספרו ארבעים ותשעה ימים כנגד כנגד אותם מט' שערי טומאה שהיו שקועים, ובכל יום הזדככו והתנערו משער אחד של טומאה. כך בכל שנה ושנה יש לנו א פשרות להטהר ולעלות בסולם של מט (49) שערי הקדושה, שהרי ספירה היא מלשון "אבן ספיר" במשמעות של בהירות ואור ובכל יום אנו מאירים מידה אחת מן המידות שבלבנו

ועוד שימי הספירה שהם שבעה שבועות, מכוונים כנגד הז' מידות העליונות שהם: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. והענין הוא שבימים אלו צריך לעשות הכנה גדולה לתקן כל אשר פגמנו במידות אלו.

ועוד אומר הזוהר הקדוש שימי ספירת העומר  הם כמו שבעת ימים הנקיים שסופרת האשה כדי להטהר לבעלה ואף אנו סופרים שבעה שבועות נקיים כדי להתקרב לה'.

 

 

אישי:

העבודה הרוחנית היא, להבאת האדם אל עצמו.

אמרו חז"ל (מכילתא דרשב"י) לענין ספירת העומר "וספרתם לכם – וספרתם לעצמכם" דהיינו כי כל הבא לטהר את עצמו ולזכות ולקבל עליו עול תורה שזה בחינת ספירת העומר שהוא הכנה לקבלת התורה, צריך לספור הימים לעצמו דווקא שזה בחינת: "אחד היה אברהם" היינו שחשב שהוא תמיד רק אחד בעולם ולא הסתכל על שום מונע כמו כן יש לפעמים כמה מניעות וחלישות הדעת אפילו מחבריו ואוהביו הכשרים באמת" "ולכן אין לאדם להסתכל על חברו כלל בבחינת וספרתם לכם – לעצמכם", וצריך האדם להרגיש בנפשו "מה איכפת לי בזה זה מעשה שלו וזה מעשה שלי".

אם כן, ענין הספירה היא העבודה הנפשית בימים שבין יציאת מצרים לקבלת התורה, שבהם האדם שואף לשלמות העצמית, למקוריות של עצמו, ליחודיות שלו והריחוק מכל חיקוי וזיוף וממילא קרב והולך הוא לבוראו... (ע"פ משיבת נפש אות נא)

עוד באותו נושא

הרשם לניוזלטר צד ימין

הרשמה לווטצאפ ימין דף פנימי

הרשמה לסדנה ימין



יש לך שאלה?

שאל את הרב

שם:


אימייל:


בחר רב :

כותרת השאלה :

תיאור :

בחר קטגוריה :