מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > תהיה גבר אל תבכה!

תהיה גבר אל תבכה!

יאיר גוטפריד | ט״ו בשבט ה׳תש״פ

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



“הגברים בוכים בלילה”, קבע המשורר.

ומיני אז ועד היום, קיימו וקבלו הגברים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם, להיקהל ולעמוד על נפשם. להעביר את המסורת מאב לבן: תהיה גבר – אל תבכה.

כשהייתי קטן הרבה שאלו אותי מה תרצה להיות כשתהיה גדול ותמיד עניתי: גבר. (מעניין שכילד ראיתי בזה מקצוע…)

המצ’ואיזם תמיד הילך עלי קסם. היה בו משהו חזק ועוצמתי. ראיתי סרטים שלפעמים חטפו את הבת של הגיבור! אבל הוא, תמיד שמר על קור רוח ומבט מפוכח. אוי, כמה רציתי להיות כזה… גבר-גבר, מחוספס, כזה שלא רואים עליו מה הוא מרגיש.

הצחוק הוא, שמספיק שמישהו דחף אותי באוטובוס ומיד חשתי עלבון צורב שממש לא יכולתי להסתיר. מספיק ששכחו להחמיא לי על משהו טוב שעשיתי וכבר נפגעתי עמוקות. הרגשתי חוסר שליטה. כל הגבריות שלי לפתע הייתה מוטלת בספק. הרי “בכי זה ענין לנשים”…

שמעתי על שקוף. החלטתי להירשם לסדנת הגברים. האגו הגברי שלי בכל זאת עדיין פעל.

ביום הראשון בקשו מאיתנו לעצום עיניים ולשיר.

לאט לאט התחלתי לשמוע סביבי קולות של בכי. הרגשתי מבוכה נוראית בשבילם. “מסכנים”, חשבתי לעצמי, “בטח יצא להם בלי כוונה”.

משום מקום נפלה לי מחשבה: הרי אנשים חזקים באמת ובעלי בטחון עצמי גבוה, לא חוששים להראות את חולשתם. אז מדוע גברים חוששים לבכות? אולי בעצם הנשים הן המין החזק?

פתחתי את העיניים והבטתי במעגל. ראיתי לחיים רטובות, עיניים אדומות ולב דולק. ראיתי גברים שגדלו על אותה מסורת – גיבורי הדממה, ודווקא מול כולם מחליטים להיפתח, לחשוף, לשתף, אפילו לבכות.

בפעם ראשונה בחיים הבנתי שבכי מסמל כוח, שלומר “אני חלש” דווקא מעיד על חוזק.

אז בכל זאת הוא טעה, המשורר. לא רק בלילה בוכים הגברים.

"הגברים בוכים בלילה", קבע המשורר.

ומיני אז ועד היום, קיימו וקבלו הגברים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם, להיקהל ולעמוד על נפשם. להעביר את המסורת מאב לבן: תהיה גבר – אל תבכה.

המצ'ואיזם תמיד הילך עלי קסם. היה בו משהו חזק ועוצמתי. ראיתי סרטים שלפעמים חטפו את הבת של הגיבור! אבל הוא, תמיד שמר על קור רוח ומבט מפוכח. אוי, כמה רציתי להיות כזה… גבר-גבר, מחוספס, כזה שלא רואים עליו מה הוא מרגיש.

הצחוק הוא, שמספיק שמישהו דחף אותי באוטובוס ומיד חשתי עלבון צורב שממש לא יכולתי להסתיר. מספיק ששכחו להחמיא לי על משהו טוב שעשיתי וכבר נפגעתי עמוקות. הרגשתי חוסר שליטה. כל הגבריות שלי לפתע הייתה מוטלת בספק. הרי "בכי זה ענין לנשים"...

תגובות | 1

האימייל לא יוצג באתר.

אני מזדהה עם מה שכתבת
לומר: אני חלש ! זה גבורה.

שמואל

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.