מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > אני בוס או שליח?

אני בוס או שליח?

הרב אייל ישראל שטרנליב | ט׳ בסיון ה׳תשע״ט

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



“אני עמוס, קשה לי, כולי בלחצים ומתחים קבועים, אני המון פעמים מאוכזב ומתוסכל מעצמי, מאיך שהילדים שלי נראים, מאיך שהזוגיות שלי נראית”.

רגשות אלו מוכרים להרבה מאיתנו ומלווים אותנו במקביל לתפקוד היומיומי, עד כדי כך שנראה לפעמים שאי אפשר אחרת.

ובאמת, האם אפשר אחרת? מה האמת?

האמת היא, שישנו כלל ברזל: רגשות קשים שמתעוררים בי לעולם באים מטעות בתפיסה שלי, ולכן אם אבחר בתפיסה הנכונה גם הרגשות יהפכו להיות חיוביים יותר.

לדוגמא, אני מרגיש מושפל ופגוע וכועס, כשאשתי צועקת עלי. נו, באמת, מה אתה רוצה ממני?! שאגיד כשאני רטוב שזה לא מהגשם?! שאשקר לעצמי?! איך אפשר פה לחשוב ולהרגיש אחרת??

אפשר!

כל עוד אני תופס את הצעקה כמכוונת אלי דווקא במטרה לפגוע בי, אני פגוע וכועס. אך אם הייתי עוצר ומתבונן מה קורה פה באמת, הייתי מגלה שאשתי פשוט עייפה, מתוסכלת וחסרת אונים מול הילדים, ודרכי היא פורקת את הקושי שלה. תפיסה חדשה זאת מעוררת רגשות חיוביים של חמלה ורחמים ורצון לעזור.

אם כך, מנין מופיעים הרגשות הקשים שמתעוררים בנו?

מכך שאנו תופסים את עצמנו כבוסים של המציאות, כאחראים על תוצאות ההשתדלות שלנו – בזוגיות, בחינוך הילדים, בהתקדמות האישית שלנו, ובעצם בכל דבר… אפילו אחראים על תוצאות הקניה במכולת.

רגע, רגע, מה הבעיה בזה? הרי באמת אנו אחראים…

נכון, אנחנו אחראים, אבל מה אומר כלל הברזל? אם מתעוררים בי רגשות קשים לעולם הם באים מטעות שקיימת בתפיסה שלי.  לכן, אם אלו הרגשות שלי בתחומים שכל כך יקרים לי, סימן שהאחריות שלקחתי אינה מדויקת, קוראים לה אחריות יתר.

“הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל ממנה” (אבות ב, טז) – ההשתדלות שלי זה לעשות מה שנדרש ממני, להשתפר, לעשות חשבון נפש עד כמה אני מכוון ומנצל את כוחותי והאם אני מוותר לעצמי. אבל לא לשכוח, שאני רק שליח מיוחד במינו של השם יתברך, הוא הבוס, ותוצאות ההשתדלות שלי הן באחריותו הבלעדית.

התפיסה הזאת משחררת אותי מרגשות קשים של אכזבה, של פחד מפני כישלון ושל חוסר אונים מול מציאות מבלבלת…

אני בוחר ברגע הזה להיות שליח נאמן שלך, ריבונו של עולם – להביא לנפשי, לקרובים שלי, ולכל מי שאפגוש בדרכי את האהבה שלך, את האמון ואת הרחמים האין סופיים שלך, ופשוט לבוא… כל השאר עליך… תודה שבחרת בי להיות שליח שלך, זה מאוד מרגש אותי ומחמיא לי שאתה מאמין בי… באתי רק להחזיר לך את המפתחות של משרד הבוס שנלקחו בטעות.

"אני עמוס, קשה לי, כולי בלחצים ומתחים קבועים, אני המון פעמים מאוכזב ומתוסכל מעצמי, מאיך שהילדים שלי נראים, מאיך שהזוגיות שלי נראית".

רגשות אלו מוכרים להרבה מאיתנו ומלווים אותנו במקביל לתפקוד היומיומי, עד כדי כך שנראה לפעמים שאי אפשר אחרת.

ובאמת, האם אפשר אחרת? מה האמת?

אני מרגיש מושפל ופגוע וכועס, כשאשתי צועקת עלי. נו, באמת, מה אתה רוצה ממני?! שאגיד כשאני רטוב שזה לא מהגשם?! שאשקר לעצמי?! איך אפשר פה לחשוב ולהרגיש אחרת??

תגובות | 6

האימייל לא יוצג באתר.

בדיוק מה שהיתי צריך לקרוא. תודה!

חנן

כנ”ל

הודיה

זה כל כך פשוט וכל כך מסובך!

שרה

מדהים כל כך אמיתי

ר

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.