מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > הבבא שלי

הבבא שלי

יאיר גוטפריד | ז׳ באלול ה׳תשע״ז

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



הבטתי בה.

היא הביטה בי.

הייתה שתיקה של כמה דקות ואחריה אמרתי בהיסוס: “את מוכרת לי מאיפה שהוא”.

היא העיפה עליי מבט, ואמרה: ‘נו, נפגשנו לאחרונה בשיעור ב’ בישיבה קטנה’.

“יההה. כן. זאת את!” דפקתי על הראש. “יאאללה איך שלא השתנית. אותה גמרא. אותו עיצוב”.

איך אהבתי אותה פעם, חשבתי, כל לילה אחרי שאחרון הלומדים עזב את בית המדרש, ניגשתי אל ארון הספרים, הוצאתי אותה ברַכּּוּת, נתתי לה נשיקה ופתחתי אותה בעדינות. אהבתי להיות איתה לבד, רק אני והיא.

האהבה הזו לא הייתה קלה. היא ידעה עליות ומורדות. היו תקופות שלא הבטתי לעברה והיא גם כן לא התעניינה בי.

לפעמים אחרי תקופות של ריחוק, התגעגעתי. ניגשתי אליה בהססנות. ליטפתי אותה והרחתי את ריחה המשכר. שום דבר לא השתנה.

כעת אני עומד מולה. שוב. קצת מתגעגע, קצת מאוכזב.

“בכנות, אני לא יודע לכמה זמן זה יחזיק”, אמרתי.

‘אתה לא חייב בכוח’, ענתה לי, ‘ברגע שתרצה אחכה לך כאן. מדף 34/ב. תגיד שאתה מחפש את בבא מציעא, כולם מכירים אותי כאן’.


 

.

הבטתי בה.

היא הביטה בי.

הייתה שתיקה של כמה דקות ואחריה אמרתי בהיסוס: "את מוכרת לי מאיפה שהוא".

היא העיפה עליי מבט, ואמרה: 'נו, נפגשנו לאחרונה בשיעור ב' בישיבה קטנה'.

איך אהבתי אותה פעם, חשבתי, כל לילה אחרי שאחרון הלומדים עזב את בית המדרש, ניגשתי אל ארון הספרים, הוצאתי אותה ברכות, נתתי לה נשיקה ופתחתי אותה בעדינות. אהבתי להיות איתה לבד, רק אני והיא.

האהבה הזו לא הייתה קלה. היא ידעה עליות ומורדות. היו תקופות שלא הבטתי לעברה והיא גם כן לא התעניינה בי.

לפעמים אחרי תקופות של ריחוק, התגעגעתי. ניגשתי אליה בהססנות. ליטפתי אותה והרחתי את ריחה המשכר. שום דבר לא השתנה.

תגובות | 0

האימייל לא יוצג באתר.

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.