מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > הגיע הזמן להודות: אנחנו לא יכולים לבד!

הגיע הזמן להודות: אנחנו לא יכולים לבד!

יהודה צבי | א׳ בסיון ה׳תשע״ח

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



מי לא רוצה לעשות טוב?

מי לא רוצה להיות טוב?

מי לא חולם על התקדמות וריפוי ותקווה ואהבה??

מי מאיתנו לא רוצה לקבל באמת את התורה?

ומי יכול להעיד שכבר הגיע לשם, שזה כבר קרה??

איפה השער לכל זה? למה הדרך היא כל כך ארוכה ומפותלת? ומה חסר לנו בחיים כדי להגיע כבר למען השם לכל הדברים הטובים שאנחנו באמת-באמת רוצים?

כל כך הרבה טרחות טרח השם יתברך בהעמדת העולם ובתיקונו… כל כך הרבה יצורים מדהימים ויצירות מופלאות נבראו על ידו… וכל זה למען מטרה אחת – התורה. אבל התורה הסודית הזאת חכתה יותר מאלפיים שנה, עד שנמסרה לבני האדם. עד שזהו. שער אחר שער עוברים מקבליה. מתכוננים. מזדככים. מיטהרים. מתרגשים. והגיע הרגע?

כן. הגיע.

אבל.

אי אפשר לקבל אותה ישירות. צריך פה תיווך בין מי שנותן אותה לבין אלו שהולכים לקבל אותה. “משה ידבר והאלקים יעננו בקול” (שמות, יט יט).

“ופרש רש”י ‘כשהיה משה מדבר היה הקדוש ברוך הוא מסיעו לתת בו כח להיות קולו מגביר ונשמע’ וכו’, כי משה הוא בחינת הצדיק, שמשליך קולו לכל אחד מישראל לכל מקום שהוא, והשם יתברך מסיֵע לו על זה, שיהיה נשמע קולו למרחקים לכל אחד ואחד, שזהו בחינת ‘קול השופר… הלך וחזק מאד’… שאפִלו המֻנחים בסטרא דמותא חס ושלום, שהוא הסטרא אחרא, הוא מחזק ומחיה אותם ומעוררם ומקיצם להשם יתברך” (ליקו”ה, נדרים ד כה).

משה היה ה’שופר’ של השם, הגשר בין הרצון של השם לבין הלבבות של בני ישראל.

משה רבנו היה זה, שהעביר לכל אחד מבני ישראל את מה שהשם אמר לו באופן אישי, מדויק, בשפה הנכונה לו, במִשְלב שלו, בווליום שהאוזניים שלו יכולות לקלוט ובאופן שהקיבה שלו יכולה לעכל. לכל אחד ואחד מישראל סייע השם יתברך למשה להגיע ולגעת בליבו. עד שכולם זכו לקבל את התורה, גם הרחוקים ביותר. אלו שכבר כמעט מתו מבחינה רוחנית. את כולם העיר שופרו של משה.

ככה ניתנה התורה. “משה ידבר והאלקים יעננו בקול”.

ואנחנו? והיום? הרי גם אנחנו צריכים לקבל את התורה. ואיפה הר סיני והיכן עשרת דברות ואיה משה שיעביר את התורה?

“כמו שאחר שזכו ישראל לקבל התורה, אזי זכו הם בכל התורה ובכל העולם ומלואו התלויים בתורה… כן להבדיל בקדשת ישראל בעצמן בענין התקרבות ישראל להשם יתברך באמת, אז קדם שיש איזה צדיק אמתי בעולם – אז בודאי כל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך יכול להתקרב, אבל אחר שכבר נמצא צדיק אמתי, מנהיג ישראל אמתי, אז אי אפשר לשום אדם להתקרב להשם יתברך באמת ובשלימות, כי אם על ידו דיקא” (ליקו”ה, הפקר ונכסי הגר ג ב).

גם היום, כמו אז, קבלת התורה עוברת דרך הצדיק.

אבל לא כולם יודעים את הסוד הזה. לא כולם חיים לפיו.

פעמים רבות שומעים טענות של ‘בשביל מה צריך קשר לצדיק? למה ליסוע לרב’ה? אני, יש לי דיבור ישיר עם הקדוש ברוך הוא. אנחנו מבינים מצוין זה את זה, ואין לנו צורך במתווכים’…

יופי, זה נפלא מאד. כך צריך להיות – קשר ישיר עם השם יתברך.

אבל בשביל לקבל את התורה ולקיים אותה נכון – צריך קשר עם הצדיק.

גם בני ישראל חשבו שיצליחו להסתדר בלי משה באמצע, הם בקשו לשמוע בעצמם את השם יתברך אומר את עשרת הדברות, בלי תיווך של אף אחד. ופרחה נשמתם…

אנחנו לא יכולים לבד. ככה זה עובד.

“וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמֶתאֶלָּא עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם” (ליקו”מ, תורה ז).

ככה ניתנה התורה – השם מדבר אלינו דרך משה, וככה היא ממשיכה לעבור אלי ואליך ולכל אחד מישראל – עד עצם היום הזה.

זה השער להשם ולכל הטוב שבעולם – צדיקים.

רק תבואו בו.

מי לא רוצה להיות טוב? מי לא חולם על התקדמות וריפוי ותקווה ואהבה?? מי מאיתנו לא רוצה לקבל באמת את התורה? ומי יכול להעיד שכבר הגיע לשם, שזה כבר קרה??
איפה השער לכל זה? למה הדרך היא כל כך ארוכה ומפותלת, ומה חסר לנו כדי להגיע כבר למען השם לכל הדברים הטובים שאנחנו באמת-באמת רוצים?

כל כך הרבה טרחות טרח השם יתברך בהעמדת העולם ובתיקונו... כל כך הרבה יצורים מדהימים ויצירות מופלאות נבראו על ידו... וכל זה למען מטרה אחת – התורה. אבל התורה הסודית הזאת חכתה יותר מאלפיים שנה, עד שנמסרה לבני האדם. עד שזהו. שער אחר שער עוברים מקבליה. מתכוננים. מזדככים. מיטהרים. מתרגשים. והגיע הרגע?

תגובות | 1

האימייל לא יוצג באתר.

במילים אחרות: אפשר להיות ליטאי חסיד ברסלב… חידוש גדול!

יוני קב

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.