מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > יסוד – תיקון הברית

יסוד – תיקון הברית

גידי דבוש | כ״ה באייר ה׳תשע״ט

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



שלום חברים

השבוע אנו עומדים בספירת היסוד.
יסוד זה קדושה, שמירה על מחשבה דיבור ומעשה, וזה הופך אותנו למובדלים ומיוחדים לה’. כמו שכתוב- (ויקרא יט, ב) “קדושים תהיו כי קדוש אני ה’ אלקיכם”. אדם שזוכה לשמור על גבולות הקדושה, זוכה להתעלות ולהתקרב לה’ יתברך.

הבורא שירטט לנו קווים שאותם אסור לעבור, כדי שנחפש למלא את החסרון שמציק לנו, בתוך תוכנו וכך נגלה עולם פנימי, קשר נצחי מלא אהבה, בטחון, שפע, וחכמה אינסופית.
כאשר יש ברית ידידות בבית. בני הזוג מחפשים יחד את הדרך להפוך את הקשר הזוגי למקום השראת שכינה. כלומר להרגיש את נועם ומתיקות אהבתו יתברך בבית.

דבר זה יכול לקרות רק כאשר מופנה המאמץ של שני בני הזוג פנימה, לגילוי המשותף שלהם. העולם שבחוץ קיים רק כדי שהם יעניקו לו מהשפע שלהם, אין מה לקחת ממנו לתוכם. במצב כזה מתרקמת ברית ויחד הם מגלים את הטוב.
כדברי הרמב”ם בלשונו הזהב (פירוש המשניות אבות א, ו): “ואוהב מעלה הוא שיהיה תאוות שניהם וכוונתם לדבר אחד והוא [להשיג  את] הטוב, וירצה כל אחד להיעזר בחברו [כדי להגיע לשם], [ולכן] בהגיע הטוב ההוא [הוא יגיע] לשניהם יחד”. כלומר כאשר שני בני זוג נמצאים בנתינה מלאה אחד לשני וליבם מופנה פנימה, יזכו להשראת שכינה יחד. אין אפשרות שאחד מבני הזוג יתעלה בעוד השני שקוע בדמיונות. אם הם עוזרים ומסייעים זה לזה, כשיגיע הטוב הוא יגיע לשניהם יחד.

עוד צריך לדעת שהברית בין בני הזוג היא שיקוף לברית שכרת ה’ יתברך עם אברהם אבינו, כלומר עם עם ישראל. ברית של התעלות על החלק החומרי והיצרי והגעה לקדושה, שהלב מובדל ומופרד מהבלי העולם, והוא מופנה כולו לה’ לבדו.

אבל יש אויב שמנסה להרוס הכל ….

האויב הוא הקול שבתוכנו שאומר: נו באמת. אתה לא חושב שזה מוגזם? מדרגות של מלאכים. איך אפשר להתמסר ככה אחד לשני? זוהי תקוות שווא, בסוף הנפילה תהיה כואבת. דיינו שאנחנו מסתדרים איכשהוא וזהו, אין מה לבקש יותר מזה.

הקול הזה הוא ליצנות, הקול שמחליש, שמקרר, שמזלזל.

והתוצאה: שני שותפים גרים באותו בית וכל אחד מהם עסוק בעצמו, בחלומותיו ובעסקיו. ובלי לשים לב מילוי החסרון שבלב מגיע מבחוץ והקשר ביניהם הופך קריר ומרוחק ומלא כעסים ומריבות.
ואז, גם אם נשמרים הגבולות, אין ברית!

אך הלא כל מטרת הגבול הוא כדי להגיע אל התוכן הפנימי. הצמצום הוא כדי לגלות אין סוף בתוך הנקודה.

אז מה עושים? האם באמת אלו מדרגות של מלאכים?

בואו נתבונן: מה יותר קל, להחליט להתמסר ולדבר ולרצות ולהיאבק יחד כדי להתקרב, או לחיות ללא שאיפות גבוהות בקשר הזוגי?

בוודאי שאם נוריד ציפיות ולא ננסה להתקרב וכל אחד יחיה את חייו לצדו של השני, בטווח הקצר יהיה יותר קל ויותר נוח. אבל בטווח יותר ארוך, זה יהיה קשה מאד. זה ישתקף בילדים, בשולחן השבת. בכל מפגש המתח יתגבר ויצטבר ויתן את אותותיו בכל תחומי החיים.

אז מה יותר קל? לתת אמון ולהתמסר או להישאר בנפרדות ולקחנות, להיות עסוק בעצמי?

מה קל יותר, להחליט להפוך את הנתינה לאשתי למרכז חיי או להיפך?

הרבה יותר קל כשיש חברות אמת והתמסרות הדדית. איך אפשר בכלל להשוות, זה חיים וזה מוות. הרי חכמינו ז”ל כבר לימדו (יבמות סב:, קהלת רבה ט) ‘השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, בלא חיים, בלא כפרה, בלא שלום’. ושלא נתבלבל, כי אמנם מדובר ברווקים אבל יותר מרמז יש כאן לנשואים החיים במופרדות. וכמו ששמעתי בשם הרב קרמר שליט”א שברכה לזיווג הגון נצרכת גם לנשואים ובכל יום מחדש. וביאור הדבר כי האיש הנשוי צריך שישא את אשתו, ישא מלשון הרמה.

כי חיים זה כאשר האדם מגלה כוח של נתינה שהולכת וגוברת בכל יום ויום, וזה קורה כאשר הוא מתמסר. ומוות זה כאשר האדם עסוק בלקחת לעצמו את מה שנעים לו. “מרוויח” הנאה רגעית חסרת מטרה והופך לחלש ורעב יותר ויותר.

ברית זה לוותר על מה שמגיע מבחוץ ולחפש את הקשר, גם אם צריך לעבור דרך קשיים ואכזבות. גם במחיר של גילוי דברים לא נעימים על עצמו. גם אם יחווה בדרך רגשות כואבים.

זאת החלטה. החלטה פשוטה שאחריה החיים הופכים קלים יותר. כשאדם ממוקד במטרה הנכונה הוא מקבל כוחות חדשים ועזרה משמיים להתגבר על כל המכשולים. ולכן זה נקרא יסוד, כי זה המהות. חיים של נתינה או חלילה חיים של לקיחה. התקרבות או התרחקות. זה היסוד של החיים וזה הסוד של החיים, הסוד הגדול ביותר איך בתוך הגבולות נפתח מרחב אינסופי.

אז למה באמת הקול של הליצנות נשמע הגיוני? למה אנו פוחדים כ”כ להציב את המטרה הפשוטה והבסיסית הזאת כנר לרגלינו?

כי במאה השנים האחרונות העולם עבר שטיפת מוח מואצת, ששורשיה נעוצות בימי קדם, בחכמי יוון.
זוהי תפיסת חיים מעוותת, הכל צועק- אני! הכל אומר לחשוב מה נוח לי, מה נעים לי. האני הפך למרכז העולם, הלקיחה וההשגה החיצונית נהיה סמל ההצלחה.

ב”תרבות” המערבית, שרוחותיה מנשבות בכל העולם, ברור ומובן שאין כל אפשרות להתחבר באמת. שאדם לאדם, קיר. האדישות והבדידות זהו המצב הבסיסי של כל אחד ואין דרך לשנות זאת. ולכן האדם צריך לבנות לעצמו אמצעי בריחה משוכללים, שבתוך העצבות הזאת שמשום מה קוראים לה ‘חיים’, יקח לעצמו כמה דקות להתענג ממשהו ולשכוח….

ורוחות טמאות אלו מנשבות חזק ונכנסות  לליבנו וכך הגענו למסקנה שזה קשה. שזה בלתי אפשרי, שאין בכלל מה לנסות, כי הכל אבוד.

הרעל המחשבתי הזה חדר אל תוכנו, וקנינו את נקודת ההנחה השגויה והטמאה שהנפרדות והבדידות הם עובדה מציאותית בלתי ניתנת לשינוי. ולכן נדמה שזה קשה! שזה בלתי אפשרי!

כאשר יהודי נושא אשה הוא מתחייב לדאוג לכל צרכיה וסיפוקיה. המטרה היא יצירת אדם, חיבור של שכל ולב, איחוד בתפיסה המשותפת שלהם את עולמו של ה’ יתברך. וזהו המשמעות הכי עמוקה של המילה: שלום.

התורה נקראת דרך שלום, דרך שמטרתה שלום. דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה- שלום.

התורה וההלכה מחייבים את הבעל לתת מענה לכל הצרכים הרגשיים של אשתו, לשמח אותה ולדאוג לה עד שתשרור ביניהם שלום ואהבה. אז איך אפשר להגיד שזה קשה?

אם כך ציווה הבורא, ודאי שזה קל. הרי ה’ יתברך לא בא בטרוניה עם בריותיו. הוא לא מצווה עלינו דברים שאיננו יכולים לעשות. כל מה שאנו מצווים לעשות הוא בכוחנו.

זאת דרך ארוכה-קצרה, היא נראית קשה וארוכה אבל היא דרך שמגיעה. ובאמת היא קצרה וקלה. יש לנו ברית נצחית ששומרת עלינו, אנחנו מוגנים בתוכה. צריך רק להחליט, לעמוד בתוקף על המשמר ולהתמסר בבית פנימה.

הרוחות הרעות לא יכולות לעצור אותך אם אתה מאמין בטוב ו’הולך על זה’. משם כבר תראה בעצמך שזה יותר קל.

שבת שלום
גידי

בואו נתבונן: מה יותר קל, להחליט להתמסר ולדבר ולרצות ולהיאבק יחד כדי להתקרב, או לחיות ללא שאיפות גבוהות בקשר הזוגי?

ב"תרבות" המערבית, שרוחותיה מנשבות בכל העולם, ברור ומובן שאין כל אפשרות להתחבר באמת

תגובות | 4

האימייל לא יוצג באתר.

מדהים

שלמה

!מעולה! כול הכבוד! מחכה כול השבוע לפרשנות שלכם. שבת שלום

מרים

מחיה נפשות

מתחזק

מחזק מאד ומעודד!
נהדר שיש דבר תורה ממכם לקראת שבת.
תודה

אסנת

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.