מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > יש לי כוח רב ותקווה ואמון בחיים אבל יש בי גם חוסר רצון וחוסר אמונה וריח של ייאוש ומוות

יש לי כוח רב ותקווה ואמון בחיים אבל יש בי גם חוסר רצון וחוסר אמונה וריח של ייאוש ומוות

תמרה א' | כ״ו בכסלו ה׳תשע״ט

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



קל להפחיד אותי. אם יש לי פצע באצבע ואני צריכה עזרה, אם משהו בי מתחלש… אני מתה מפחד. אבל, אני גם גיבורה, לא מפחדת מכלום ויכולה המון דברים.

יש לי המון כוח ואמונה ותקווה ואמון בחיים ורצון. אבל, יש בי גם חוסר רצון וחוסר אמונה וריח של ייאוש ומוות.

יש בי המון רוח. געגועים לאין סוף ולמרחבים וצמא אדיר לבורא עולם. אבל, אני גם אוהבת בגדים יפים וריח טוב וצבע ויופי ואוכל… בקיצור – את העולם הזה…

אני חזקה ויכולה ומלאת כוחות. אבל, אני גם נורא חלשה ואין לי כוח לכלווום.

יש בי מרחב ענק כמו אוקיינוס כמו מדבר. אבל, יש בי גם צמצום צר כמו מחילה.

יש בי אור. אבל, יש בי גם חושך.

בחנוכה, מול הנרות, התבוננתי בניגודים האלה: גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, והזדהיתי ממש. ‘בורא עולם, נתת בי מערבולת של ניגודים, דבר והיפוכו. אני קיצונית מאוד, יש בי קצוות מסוגים רבים ושונים, והכול בתוכי. קשה. מבלבל. מלחיץ. מפחיד. מי אני? מה באמת? מה רצית כשנתת לי את כל זה?’

במשך שנים חשבתי שאני צריכה להחליט – זה או זה. להיות הגיונית ועקבית, ‘תחליטי כבר את גיבורה או חלשה? צדיקה או…?’

לאט לאט אני לומדת לתת מקום לעוד ועוד חלקים בתוכי, מנסה לקבל את המגוון הזה.

את הצבעוניות הפנימית הזאת. לפַנות את השכל ואת השיפוטיות המבזה שלו, ולתת לצבעים האלה מרחב, מקום. זכות קיום.

הם כולם מהשם יתברך. הוא בחר בי לשאת אותם. ובוודאי לכל אחד מהם יש משהו לתת לי וללמד אותי על הקשר עם השם. ברור שרק אם אסכים להכיל אותם בלי לדחות אף אחד מהם, אתקרב יותר ויותר למה שבאמת השם רוצה ממני.

להסכים להיפתח לכולם ולתת להם ללמד אותי…

הנטייה הברורה ‘לתפוס קצה’ היא מובנת כל כך, וטבעית. אנחנו מעדיפים ערכים מוחלטים – הוא צדיק והוא רשע, זה טוב וזה רע… ואולם היכולת לשאת ‘גם וגם’ ולהודות בכל מה שבתוכנו – מחברת אותנו לכל החלקים שלנו, בלי להכחיש אף אחד מהם.   

אומנות נשיאת ההפכים.

קל להפחיד אותי. אם יש לי פצע באצבע ואני צריכה עזרה, אם משהו בי מתחלש... אני מתה מפחד. אבל, אני גם גיבורה, לא מפחדת מכלום ויכולה המון דברים.

יש לי המון כוח ואמונה ותקווה ואמון בחיים ורצון. אבל, יש בי גם חוסר רצון וחוסר אמונה וריח של ייאוש ומוות.

יש בי המון רוח. געגועים לאין סוף ולמרחבים וצמא אדיר לבורא עולם. אבל, אני גם אוהבת בגדים יפים וריח טוב וצבע ויופי ואוכל... בקיצור – את העולם הזה...

במשך שנים חשבתי שאני צריכה להחליט – זה או זה. להיות הגיונית ועקבית, 'תחליטי כבר את גיבורה או חלשה? צדיקה או...?'

לאט לאט אני לומדת לתת מקום לעוד ועוד חלקים בתוכי, מנסה לקבל את המגוון הזה.

את הצבעוניות הפנימית הזאת. לפַנות את השכל ואת השיפוטיות המבזה שלו, ולתת לצבעים האלה מרחב, מקום. זכות קיום.

תגובות | 2

האימייל לא יוצג באתר.

כתיבה נוגעת כל כך! איזה אמת ופשטות וחיפוש קדוש

גל

מרגיע כל כך לקרוא שעוד אנשים מרגישים כך…הגדרת בשבילי משהו שניסיתי הרבה זמן להבין בעצמי, תמשיכי לחזק ולכתוב זה נותן כל כך
תודה רבה אשרייך

רותם

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.