מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > כשהרצון שורף אותך מבפנים

כשהרצון שורף אותך מבפנים

משה קליין | ט׳ בתמוז ה׳תשע״ז

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



עברת את הסדנא, עשרה מפגשים, החיים שלך השתנו, נגמלת, חזרת בתשובה, השתחררת, נולדת מחדש, אשתך כמובן מאושרת. בקיצור, קרו וקורים דברים טובים…

אבל זה לא נעצר בזה.

למדת שהריפוי האמיתי מתרחש רק כאשר אתה עצמך הופך להיות ‘נותן מקצועי’ ועוזר לאנשים אחרים להתרפא. אז הצטרפת לבית הספר לתומכים, והחלטת: ‘אני רוצה להיות התומך הכי טוב בעולם’.

כבר הספקת ללמוד את מה שאומר רבנו הקדוש: ”רצון הוא עיקר שהכל תלוי בו”. ואתה עם רצון מאה לעזור ליהודים! רצון בוער שעוד אנשים יזכו להיפתח אל הטוב הזה ולטעום מהאור המתוק שזכית אתה.

עובר שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים, ואתה כבר לא מסוגל לחכות… אתה לא מבין למה אנשים לא רוצים עזרה, ‘בואו, בואו’, אתה צועק וצועק. ‘הגיעה הישועה שלכם! אעזור לכם ואציל אתכם! נו כבר, בואו!!!’ ידידים מהעבר הלא רחוק שאתה מנסה לדבר איתם פשוט נעלמים ממך פתאום, ומפטירים לעומתך ‘עזוב, אתה מנותק’… ‘אתה באורות’… ועוד ועוד… אתה נושם עמוק ומנסה שוב, בדרך אחרת, אולי הפעם זה ילך. שולח מייל לאיזה בן של בן דוד רחוק, ומצרף את העלון של שקוף, אתה בטוח שזה ידבר אליו, ואז בטח הוא ירצה תמיכה…

וזה לא קורה!

אף אחד לא פונה אליך שתעזור לו!

כששואלים אותך שכנים במה אתה עוסק, אתה מתלבט אם לומר להם בשיפוצים, או אולי לגלות להם שאתה “תומך” (בפוטנציה)… אולי הם ירצו לקבל ממך עזרה…

הרצון שורף אותך מבפנים, ואתה מסתובב כמו משוגע. בעבודה, תוך כדי טיוח ושיוף עם נייר זכוכית, אתה מייצר בראש שיחות תמיכה מדומיינות עם נתמכים שלא קיימים, אתה כבר רואה את הדרך הנפלאה שהם עוברים אצלך ואת הלבבות שלהם נפתחים תוך שני מפגשים…

כמובן, אתה לא שוכח להמשיך לעשות עבודה פנימית ואתה ממוקד בעיקר בבית, נפגש עם אשתך כל יום לפחות לחצי שעה של שיחה, ואם אתה מספיק – גם משחק עם הילדים במגנטים על השטיח ובונה איתם בנינים… מתבודד, והולך לתומך… אבל בין לבין אתה רק חושב איך אני יכול כבר לתמוך באנשים אחרים… אתה מתחיל להפיץ בכל האזור עלונים של ‘שקוף’ שאנשים יכירו… ויגיעו אליך…

וכלום לא קורה!!!

אתה מתחיל כבר להרגיש מרירות והתנגדות, מה קורה פה, אני הרי עם רצון, כל כך הרבה זמן, אז למה זה לא קורה?! למה אני לא תומך לפחות בשלושים אנשים באופן קבוע?!

הייאוש כבר ממש מתחיל לבצבץ…

ואז…

אתה קורא את המאמר הזה, ורואה את מה שרבינו הקדוש אומר בליקו”מ תורה יד: “טוב ה’ לכל – זה בחינת תפילה, שמאמין בה’, שהקדוש ברוך הוא טוב לכל – הן לרפואה הן לפרנסה, הן לכל הדברים. כשמאמין כך, בודאי יהיה עיקר השתדלותו בתר קודשא בריך הוא, ולא ירדוף אחר תחבולות רבות. כי מי שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא צריך להשתדל אחר תחבולות רבות”.

ועכשיו יש לך בחירה.

האם תיתן לייאוש להגיע, וזהו… כי אם ‘אתה’ לא הצלחת עד עכשיו באמת אין סיבה ש’אתה’ תצליח בהמשך!

או, שתמשיך לרצות, אבל רצון אמיתי, שהוא כידוע מאפס כח, כלומר ‘בתר קודשא בריך הוא’, תלך לשדה ותצרח להשם: “אנה זמין למהוי, אני מוכן להיות. מה שתרצה ממני, השם הטוב, אני בעניין לגמרי. ואני פשוט מוכן לקבל את כל הביזיונות של העולם כדי לעזור ליהודי אחד שנמצא בעצבות, כדי לראות איך יהודי אחד נגמל מהרגל רע אחד! השם, אני רוצה!!!”

ואז לחכות—

במה אתה בוחר?

 

עברת את הסדנא, עשרה מפגשים, החיים שלך השתנו, נגמלת, חזרת בתשובה, השתחררת, נולדת מחדש, אשתך כמובן מאושרת. בקיצור, קרו וקורים דברים טובים...

אתה מתחיל כבר להרגיש מרירות והתנגדות, מה קורה פה, אני הרי עם רצון, כל כך הרבה זמן, אז למה זה לא קורה?! למה אני לא תומך לפחות בשלושים אנשים באופן קבוע?!

תגובות | 1

האימייל לא יוצג באתר.

יפה מאד! תודה!

יוסי

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.