מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > מחכה לנס מלמעלה?

מחכה לנס מלמעלה?

מערכת שקוף | ז׳ בשבט ה׳תשע״ט

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



תגיד, אתה מאמין בהשם?

כן. בטח. מה השאלה.

אז מתי לאחרונה ראית אותו?

ראיתי?! מה הכוונה?! לראות את השם – ראו רק בני ישראל ביציאת מצרים: “וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה’ – וַיַּאֲמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ” (שמות, יד לא). הם ראו מופתים מול העיניים! יציאת מצרים… קריעת ים סוף… מן מהשמיים… ענני כבוד… מים מסלע… ניצחונות במלחמות… הם, ראו את השם עין בעין. אבל היום?! אני?! לראות אותו ממש? איך??? בתוך מה אני אראה אותו – בתוך הכאבים שלי? בתוך הבעיות בפרנסה? הצער עם הילדים? הרגשות הקשים? המיגרנות? הייסורים? המצוקות? ההסתרות? בתוך מה???

אני מאמין בו, ברור, אבל לראות אותו בחוש – זה יכול לקרות רק אם אראה ממש נס גלוי. אם אזכה בלוטו, אם אתרפא מהכאבים שאני סוחב כבר שנים, אם יהיו לי ילדים בדיוק כמו שתכננתי… בינתיים אני משאיר לדור המדבר לראות את השם…

קורה לך שאתה מרגיש ככה?

סביר להניח שכן. ואפילו לבני ישראל במדבר זה קרה! עם כל הניסים שהתרחשו לנגד עיניהם – הם עדיין התלבטו: “הֲיֵשׁ ה’ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן” (שמות, יז ז).

“שנפלו לספקות, אם בחינת הקדושה הנקרא ‘יש’ שורה בקרבם, אם בחינת ‘אין’… ולא ידעו אם השם בקרבם… שאף על פי שראו בתחילה הארת פנים כל כך, שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים בנפלאות ונוראות כאלה, אף על פי כן תכף כשהסתיר השם יתברך פניו מהם בשביל נסיון ולא מצאו מים – באו בתלונות ומריבות, וכן היה בכל פעם” (ליקו”ה, גביות חוב מיתומים ג-ה).

למרות האירועים הרבים מעל הטבע, בכל זאת היו מסתפקים! היו שנשארו מאחורה! היו שבחרו להתנגד – מי אמר שזה נכון לנו המסלול הזה? מי אמר שלא ‘מסובבים’ אותנו? מי אמר שיהיה פה טוב? אוף, למה עזבנו… והצילו, לאן נעלם לנו משה?

כמה ניסים – וכמה פקפוקים!

יש אשלייה כזאת, שאילו השם היה מסדר לי את הבעיות שלי ומוציא אותי ממצרים – מחתן אותי כבר/ פוקד אותי בילדים/ נותן לי פרנסה/ מרפא אותי… אם זה רק היה קורה – הייתי רואה את יד השם, מאמין עד הסוף והולך אחריו לכל מקום.

ולמה זו אשלייה?

כי האמת, ששום נס ושום הגשמת חלום – לא יועילו לי, כדי לצאת ממצרים ומכל הספיקות והשאלות והבלבולים, ולהגיע אל המנוחה והנחלה. גם קריעת ים סוף הירואית ודרמטית ובינלאומית כמו אז – לא תעזור.

מה כן יעזור?

“מי שחפץ באמת להתקרב להשם יתברך ולתורתו הקדושה הוא רואה בכל פעם הארת פני השם וחסדיו ונפלאותיו הנוראות בתוך עצם ההסתרות הרבות מאד” (שם) – בתוך מצרים ובתוך הים ובתוך המדבר.

לראות את השם גם בהסתרה שבתוך ההסתרה, בלי לחכות לנס מלמעלה. לקבל וודאות בעניין של “יש השם בקרבנו”. להכניס את השם יתברך לסיפור שלי. להחליט את זה מבפנים, בלי להמתין למשהו שיקרה מבחוץ.

אבל איך? איך אוכל לראות את השם בהסתרה שבתוך ההסתרה? להרגיש אותו גם בתוך הדברים הקשים שעוברים עלי? להתמסר אליו בלי להציב לו שום תנאים?

אומר רבי נתן: “אף על פי כן שאו עיניכם למרום והסתכלו למעלה ותדרשו ותבקשו ותחפשו איה אפוא הוא יתברך… כי על ידי זה עולין בתכלית העליה לבחינת ‘איה'” (שם) – תהפוך את ה’אין’ ל’איה’.

קשה לך? נורא לך? זוועות לך עכשיו? אתה לא מבין איפה היה אלוקים בסיפור הזה שלך ואיך הוא נתן לזה רשות לקרות? אתה מעדיף לחשוב שמדובר בטעות… אתה כועס… אתה מאוכזב…?

אתה צודק במה שאתה מרגיש. זה באמת קשה ונורא ואיום. קבלת כאפה רצינית. אבל קבלת אותה מהשם! אל תתעסק ב’למה השם עשה לי את זה??’ – תתרכז ב’השם עשה לי את זה!!’ אל תשבור את הכלים. אל תצא מהמגרש. אל תסתגר. אל תהיה בבחינת ‘אין’. תהפוך את ה’אין’ ל’איה’. תחפש לראות את השם גם בתוך הקושי הנורא הזה שלך.

תעשה ‘איה’ – רבונו של עולם, כואב לי עכשיו יותר מאי פעם בחיים, אני קרוע, גמור, לא מבין את ההיגיון של מה שקרה לי, אין לי מושג למה נקלעתי למצב הזה ואיך… אבל משהו אחד אני יודע, שיש אותך בוודאי! ושאתה אחראי גם לדבר הזה בחיים שלי! אני יודע את זה מאה! אני בוחר להאמין בזה מאה!

מליון דברים עדיין נשארו לי בלתי פתורים – מה אני עושה מכאן ואילך? איך אני קם מזה? מה יהיה בסוף? למה זה קרה לי? ואיך נתת לזה לקרות… אבל אני סגור על זה שזה ממך וזה מדויק וזה טוב. אני לא מתעלם מכל הצער והקושי והכאבים, אבל אני מזהה אותך בתוך זה, ואני נשאר איתך.

ומוסיף בחושך לחתור, ושואל ומבקש ‘אייכה?!’ – גם אם המסע הזה יימשך ארבעים שנה במדבר.

 

 

 

תגובות | 1

האימייל לא יוצג באתר.

תודה תודה תודה!!!

יעלי

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.