מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > ספיר(ל)ת העומר

ספיר(ל)ת העומר

אמוץ שפירא | כ״ו בניסן ה׳תשע״ח

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



אחד הדברים המשעממים ביותר שיש הוא לספור.

לספור כבשים עד שנרדמים, לספור מלאי של מוצרים, לספור כמה נמצאים, וגם – עד מאה במחבואים.

שהרי לספירה עצמה אין שום משמעות, אלא רק לתוצאה. למרות זאת הנה קיבלנו מצווה, שבה אנחנו נדרשים לספור.

תספרו עד חמישים, וכדי שזה יהיה ממש משעמם, תספרו כל פעם עד שבע, ושוב מאחת עד שבע, וחוזר חלילה. שוב פעם ושוב פעם, שבע פעמים, עד שסוף סוף מגיעים לשבועות.

בלשון עדינה אפשר לומר שמדובר פה במצווה קצת מוזרה – תספרו.

למרות זאת, משום מה בכל ערב רגע לפני שאני מתחיל לספור, יש בי סוג של התרגשות בלתי מוסברת. יתכן שזה דווקא בגלל שזו מצווה שאתה לא מבין אותה, ולכן אתה עושה אותה נטו בגלל שהבורא ציווה. ואולי גם בגלל אותו “ריבונו של עולם” שלאחריה, שמבטיח שרק אם תעשה את הדבר הפשוט והמשעמם הזה ותספור, תטהר מהזוהמה ומהטומאה עד שתגיע לתיקון נפשך, רוחך ונשמתך, לא פחות, עד כדי כך שתזכה לקדושה העליונה.

אבל למה? בזכות מה?

הזוהר אומר בפרשת אמור:

“כל בר נש דלא מני חושבנא דא אינון שבע שבתות תמימות למזכי לדכיותא דא (לזכות לטהרה זו) לא איקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא. ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא” – מי שלא סופר את ספירת העומר אינו  נקרא טהור, וגם לא כדאי הוא שיהיה לו חלק בתורה.

מה? רק אם נספור יהיה לנו חלק בתורה??

בספירה הזו מדי שנה אנו משחזרים, ולמעשה שוב עוברים יחד עם בני ישראל, את המהפך הקיצוני כל כך שהם עברו בחמישים יום – משפל המדרגה מעת שהיו במ”ט שערי טומאה, עד אשר הגיעו לשיא, לדרגת נבואה בהר סיני. את התהליך שעברו מהיותם עבדים לבשר ודם לעבדים למלך מלכי המלכים. תחילה הם עוברים חירות פיזית, ואחר כך הם עוברים חירות רוחנית.

ואולם, גם אם היה זה מהפך, אומרת לנו הספירה, זהו מהפך שמבוסס על צעד אחר צעד.

סופרים שבוע ושוב חוזרים להתחלה. אדם מתחיל את הדרך ועולה ועולה, מתקן ומוסיף, ושוב הוא נופל ומתחיל מהתחלה.

ספירת העומר באה ללמד אותנו שיש משמעות לחזרה להתחלה, ולמעשה זו אינה חזרה להתחלה.

זה קצת שונה, וכאשר אתה תיפול שוב ותתחיל שוב לספור זה יהיה אולי כלפי חוץ דומה, אבל באמת זו תהיה התחלה ממקום גבוה יותר. ספירת העומר היא למעשה ספירלת העומר.

נדמה לי שזו הייתה הספירה של בני ישראל אז, וייתכן שזו גם הדרישה מאיתנו “וספרתם לכם”.

כדי להגיע למעמד מתן תורה מתבקש כל אחד לעבור שלב שלב, לעלות שלב שלב. אי אפשר סתם ליפול על שבועות. אתה חייב לעבור תהליך כדי שתוכל לקבל את התורה בשבועות.

רעיון זה יכול להסביר את שמו של חג שבועות. לכאורה העיקר חסר מהספר, בשום מקום בתורה לא כתוב שזהו חג מתן תורה. מה כן כתוב? “חג שבועות תעשה לך”.

ייתכן לומר, שבאמת בחג שבועות איננו חוגגים כלל את מתן תורה. את השמחה בתורה אנחנו חוגגים בשמיני עצרת, ואילו בשבועות אנחנו חוגגים את השבועות.

אנחנו חוגגים את התהליך לקראת, ואי אפשר לקבל תורה מבלי לעבור את התהליך!!!

אחד הדברים המשעממים ביותר שיש הוא לספור.

לספור כבשים עד שנרדמים, לספור מלאי של מוצרים, לספור כמה נמצאים, וגם עד מאה במחבואים.

שהרי לספירה עצמה אין שום משמעות, אלא רק לתוצאה. למרות זאת הנה קיבלנו מצווה, שבה אנחנו נדרשים לספור. למה? מה נותן לי לספור סתם יום יום?

ספירת העומר באה ללמד אותנו שיש משמעות לחזרה להתחלה, ולמעשה זו אינה חזרה להתחלה.

זה קצת שונה, וכאשר אתה תיפול שוב ותתחיל שוב לספור זה יהיה אולי כלפי חוץ דומה, אבל באמת זו תהיה התחלה ממקום גבוה יותר. ספירת העומר היא למעשה ספירלת העומר.

תגובות | 2

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתי.תודה!

שרה

!!שקוף ריפאה ועדין מרפאה לי ולמשפחה שלי את החיים… תמשיכו לעשות חיל

הדסה גרינבלט

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.