מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > אם לא הוא, לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחד

אם לא הוא, לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחד

גילה נ' | ח׳ בטבת ה׳תשע״ט

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



“אם לא הוא, לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחד”

(רבי נחמן מברסלב על רבי נתן, תלמידו המובהק)

עשרה בטבת. יום הפטירה של רבי נתן.

הרצון לכתוב, החשש לגרוע.

איפה פגשתי את רבי נתן בכלל?

הפעם הראשונה שפגשתי את רבי נתן הייתה בחול המועד פסח.

אחרי חצי שנה של קינון וציפייה מתוסכלת וחסרת אונים. ידעתי שאני מחפשת, הבנתי שכנראה לדבר שאני מחפשת קוראים ‘ברסלב’, אבל לא ידעתי לאן מכאן.

הרגשתי כמו עיוורת מהלכת בלילה, יחידית, על שפת תהום. מרחוק שומעת ניגון של אור, אבל אין לה מושג על הדרך.

חיפשתי מישהו שיתן לי יד ויוליך אותי בדרך הזאת. פחדתי לצעוד שם לבד.

פחדתי להשתגע “כמו שקורה לכל מי שנהיה ברסלבר”.

פחדתי שאם אעז להיכנס בפשטות לחנות ספרי ברסלב, לקנות איזשהו כרך ולקרוא בו – משם אתעופף היישר אל גגות של משאיות מקרטעות, זרועות בכיפות לבנות ובציורי מדורות… הזמן עבר, ומוצא אין.

באוזני מהדהדות שוב ושוב מילות המפתח, ששמעתי באופן אקראי והציתו את כל כולי: “רבי נחמן מברסלב אמר שמלחמת גוג ומגוג תהיה מלחמה ברוחניות ועיקר הגלות היא בנפש” – יש צדיק שמבין מה עובר עלי!

אבל איך, למען השם, איך אני מגיעה אליו???

ואז הגיע פסח. צעדתי ברחובות עיר התורה והחסידות באיזה לילה חול’המועדי אחד, כשעיני הצמאות נתקלו במודעה צבעונית המספרת על נסיעה לילית להתבודדות מחוץ ליישוב.

סקרתי את המודעה עזת הצבע, שהכריזה:

“בברסלב בוער אש – הבער אותה בליבי”, ונרשמתי בלי לחשוב פעמיים. באותו לילה, בחסות החשיכה ועוד כמה אמצעי הסוואה, בכיתי את המשפט הזה: “בברסלב בוער אש – הבער אותה בליבי”. לא ידעתי שזו תפילה; חשבתי שזה סטיקר.

לא הכרתי את רבי נתן, לא ידעתי שהוא התפלל את התפילה הזאת בלילה, לא ידעתי שהמשפט הזה נועד בעצם בריאתו לחזור עליו שוב ושוב, כל הלילה. אבל זה מה שעשיתי, בכיתי להשם שוב ושוב, ושוב, חלק ניכר מהלילה: “בברסלב בוער אש – הבער אותה בליבי”.

וזהו.

את זה, שמיד אחרי פסח השם סידר לי ליווי מתאים ומדויק ומקשר לרבנו, אין צורך שאספר, נכון?!

ואולי כשרבינו אמר: “אם לא הוא, לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחד” הוא התכוון בכלל אלי?…

הפעם השניה שפגשתי את רבי נתן הייתה שנה אחר כך בעשרה בטבת, בברסלב.

פעם ראשונה בחיי הגעתי אל הרופא הגדול, לעבור ניתוח לב פתוח. ומשם, עם לב שפועם רק בקושי ועם כל המחטים התקועים והפיג’מה המוכתמת, קרטעתי אל התלמיד. ובלי לתכנן ובלי להתכוון, התפילה הרותחת, שיצאה ממני שם הייתה, לזכות להיות ‘תלמידה’ של רבנו, לזכות להיות בשליחותו, להעביר את האור הלאה, לעוד יהודים, שיכירו וידעו ויטעמו ויתקרבו, אמן כן יהי רצון…

להסתכל על זה היום, ולא לדעת אם לצחוק או לבכות, או שניהם, או מה… איך? איזה חולה מסוכן ונוטה למות כמותי היה מבקש כזאת מין בקשה, לסייע בריפוי של אחרים?! באמת! מה חשבתי לעצמי?!

אז זהו, שלא חשבתי לעצמי. רבי נתן חשב בשבילי. ובער בשבילי. והבעיר את שבילי. באש של שליחות ואהבה.

מסתכלת על שני המפגשים העמוקים האלה שהיו לי עם רבי נתן, ורואה בהם דרך שרבי נתן סולל לי. ולנו.

דרך כזאת, שבה מקבלים עזרה, וברגע שמצליחים לנשום לרגע, אפילו אם עדיין לא באופן יציב ועצמאי, מתכווננים כבר לסייע לעוד יהודי… שבה אתה לרגע עלה בודד ורועד ובקושי שורד, וברגע הבא אתה מעודד ובוער ויוקד…

הדרך הזאת, הבער אותה בליבי. אמן.

עשרה בטבת. יום הפטירה של רבי נתן. להסתכל על זה היום, ולא לדעת אם לצחוק או לבכות, או שניהם, או מה... איך? איזה חולה מסוכן ונוטה למות כמותי היה מבקש כזאת מין בקשה, לסייע בריפוי של אחרים?! באמת! מה חשבתי לעצמי?!
אז זהו, שלא חשבתי לעצמי. רבי נתן חשב בשבילי. ובער בשבילי. והבעיר את שבילי. באש של שליחות ואהבה. מסתכלת על שני המפגשים העמוקים האלה שהיו לי עם רבי נתן, ורואה בהם דרך שרבי נתן סולל לי. ולנו...

פעם ראשונה בחיי הגעתי אל הרופא הגדול, לעבור ניתוח לב פתוח. ומשם, עם לב שפועם רק בקושי ועם כל המחטים התקועים והפיג'מה המוכתמת, קרטעתי אל התלמיד. ובלי לתכנן ובלי להתכוון, התפילה הרותחת, שיצאה ממני שם הייתה, לזכות להיות 'תלמידה' של רבנו, לזכות להיות בשליחותו, להעביר את האור הלאה, לעוד יהודים, שיכירו וידעו ויטעמו ויתקרבו, אמן כן יהי רצון...

תגובות | 6

האימייל לא יוצג באתר.

תודה רבה נשמה. החיית אותי במלים הפשוטות שככ יפה ונכון מצליחות לתאר את מה שעבר גם עלי בדרך שלי.. מידת הביטול הענווה וההכנעה שאני מתחננת עליהם בזכות רבי נתן כמעט בכל התבודדות, ולהפוך את התורה הזאת בברסלב בוער אש הבער אותה בלבי, לתפילה תמידית. אחחח אמן!

איילה.

כרגיל המאמרים שלך עושים טוב לנפש -תודה רבה

יעלי

צמרמורת איזה כתיבה מדהימה..מחיה את הנפשי..

בתיה

יפה ואמיתי. מאד. ישר כוח

יאיר

יפה ואמיתי. מאד.

יאיר

חבל שאצלי זה לא כ”כ עובד

יאיר

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.