מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > למה יש אנשים שהולכים כל הזמן עם רגשות אשמה?

למה יש אנשים שהולכים כל הזמן עם רגשות אשמה?

מערכת שקוף | י״א בטבת ה׳תש״פ

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



הוא מוכשר הרבה יותר מאחים שלו, חברתית הוא מסתדר מצוין, יש לו חברים והוא מוביל ומשפיע. בבית ההורים אוהבים אותו יותר ומתייחסים אליו בהתאם. יש לו כישרונות בשפע, פלוס סיעתא דשמיא והולך לו טוב בחיים.

אלא מה? לידו יש איזה אח שהוא בדיוק ההפך. ההורים לא אוהבים אותו, הכישרונות שלו לא מי יודע מה, והוא סוג של כישלון.

לאט לאט ”האח המושלם” מתחיל להרגיש תחושה מוזרה, ‘איך יכול להיות שאני מוכשר כל כך ולידי יש אחד עקום כל כך? מה קורה כאן? איפה השוויון והצדק?’

הוא חושב, במחשבה של ילד, שהכול חייב להיות שווה בשווה, ושוכח שכל אחד מקבל את מה שמגיע לו ואת התיקון המדויק שלו.

הוא מרגיש לא נח, ואז לאט לאט הוא מתחיל להרגיש שהוא לא בסדר, שהוא אשם! כי תכלס הוא נהנה מזה והוא אפילו מנסה להרשים הלאה ועושה מאמצים שימשיכו לאהוב אותו. ואז, מאחר שהוא מרגיש פושע גדול, הוא מגיע למסקנה: ‘כנראה אני ילד רע’. ולא סתם רע: ‘אני רע, ואף אחד לא יודע כמה אני רע!’

למה יש אנשים שהולכים כל הזמן עם רגשות אשמה? שנמצאים בחוויה תמידית שהם לא בסדר? – מכאן זה התחיל, הרבה פעמים זה מתפתח דווקא לאנשים שבילדותם היו מוצלחים יותר מהסביבה.

כל זה קורה באופן לא מודע.

ומה קורה לילד הזה, אחרי שהוא משתכנע שהוא כזה רשע ורע?

הוא מתחיל להעניש את עצמו.

כאשר ילד משוכנע שהוא לא בסדר – אם הוא מקבל עונש מההורים או מגורם אחר בעל סמכות הוא מרגיש הקלה גדולה, ברוך השם נפתרה הבעיה, אבל אם הוא יודע שהוא רשע גדול ובכל זאת אף אחד לא מעניש אותו, מה הוא יעשה? ייתן לעצמו עונש!!

הנפש – צריכה איזון. ואם היא חטאה או נמצאת בחוויה של חטא – היא מחפשת עונש כדי להירגע.

כמובן שזה אינו הפתרון המומלץ. הפתרון המומלץ של התורה הוא לעשות תשובה, להגיד במה אני לא בסדר, לבקש על זה רחמים מהשם יתברך ולהאמין שהשם סלח. ואם לא חטאתי וזו רק תחושה של לא בסדר, אני רק  צריך לבקש מהשם יתברך שירחם עלי.

אבל הילד שלנו לא יודע מזה, ולכן הוא מעניש את עצמו.

איך?

למשל, פתאום הוא מפתח בעיה חריפה של השמנה, ואף אחד לא מבין למה, אבל ההסבר פשוט – לרשע אסור ליהנות מהחיים, והוא חייב להקדיש פינה או פינות מחייו לכישלון חרוץ.

פעמים, שהוא מתחיל לרַצות, לעשות הרבה פעולות שהוא לא רוצה, העיקר שיהיו מרוצים ממנו. פעמים שהוא עושה בדיוק ההפך, נהיה “רע” וגורם שיכעסו עליו בדווקא. ופעמים שהוא יכול להסתבך עם אנשים שמתעללים בו ומתנהגים אליו לא בכבוד…

יש אפשרויות רבות ומגוונות להענשה עצמית, אבל הצד השווה של כולן הוא הצורך הקבוע לדאוג שיהיה לי רע!!! ואם אדאג שיהיה לי רע – השם לא יעניש אותי.

פעמים רבות אחד כזה – משום מה אשתו מתנהגת אליו בזלזול בוטה, והוא מרגיש  שהוא לא יכול איתה יותר, אבל מצד שני זה בדיוק מה שהוא מחפש, כי בגלל שהוא רע הוא זקוק למישהו או למשהו בחייו שיהיה לא טוב.

לכן, כל אחד שרוצה לפענח את הנקודה שלו – צריך להתחיל בהבנה פשוטה: ‘מה שיש לי בחיים – זה לא בעלי שבגללו אני מרגישה סמרטוט, זה לא הבוס שאשם שאין לי כסף, זה לא הילדים שבגללם אין לי סבלנות, זה לא הכסף שחסר לי כדי להיות שמח, זו לא הגנטיקה שבגללה אני מכוער, זה לא השכן שעשה לי רע!!! מצב החיים שלי כרגע, זה מהשם יתברך! ואיך שבן הזוג/ השכן/ הילדים/ הסביבה/ מתנהגים אלי, זה מדויק לתפיסה שלי את עצמי. אני צריך לקחת אחריות על החוויה שלי.  זה הכאב הגדול שאני הולך איתו מאז שאני קטן. מהרגע שהבנתי שאני יותר מוכשר ממישהו שלידי, התחלתי להעניש את עצמי. אלה רגשות האשם שבגללם אני לא מתקדם הלאה. הכל מבפנים’.

כאן המפתח שממנו הכול מתחיל – כשאתה לוקח אחריות על הסיפור, מבין שכל מה שקורה לך זה מהשם יתברך והולך לצעוק, להתפלל ולבקש על הגאולה הפנימית שלך.

לצעוק על החוויה הקשה שאני צריך לרדוף את עצמי, כי לא באמת מגיע לי להרגיש טוב.

להתפלל על התפיסה של הילד שלי שהולך כל הזמן בתחושה שהוא אשם ולא בסדר.

ולבקש מחילה מעצמך על חיים שלמים שהלכת מיוסר.

למחול ולסלוח לעצמך על רגשות האשם, על הכאב, על התחושה של הלא בסדר. ולדעת שזאת החרפה שלי ששוברת את ליבי, והתיקון לזה שאקשר את ליבי לנקודה השייכת לליבי.

הוא מוכשר הרבה יותר מאחים שלו, חברתית הוא מסתדר מצוין, יש לו חברים והוא מוביל ומשפיע. בבית ההורים אוהבים אותו יותר, ומתייחסים אליו בהתאם. יש לו כישרונות בשפע, פלוס סיעתא דשמיא והולך לו טוב בחיים.

אלא מה? לידו יש איזה אח שהוא בדיוק ההפך. ההורים לא אוהבים אותו, הכישרונות שלו לא מי יודע מה, והוא סוג של כישלון.

לאט לאט ''האח המושלם'' מתחיל להרגיש תחושה מוזרה, 'איך יכול להיות שאני מוכשר כל כך ולידי יש אחד עקום כל כך? מה קורה כאן? איפה השוויון והצדק?'

'מה שיש לי בחיים - זה לא בעלי שבגללו אני מרגישה סמרטוט, זה לא הבוס שאשם שאין לי כסף, זה לא הילדים שבגללם אין לי סבלנות, זה לא הכסף שחסר לי כדי להיות שמח, זו לא הגנטיקה שבגללה אני מכוער, זה לא השכן שעשה לי רע!!!

מצב החיים שלי כרגע, זה מהשם יתברך! ואיך שבן הזוג/ השכן/ הילדים/ הסביבה/ מתנהגים אלי, זה מדויק לתפיסה שלי את עצמי.

אני צריך לקחת אחריות על החוויה שלי.  זה הכאב הגדול שאני הולך איתו מאז שאני קטן. מהרגע שהבנתי שאני יותר מוכשר מהאח שלידי, התחלתי להעניש את עצמי. אלה רגשות האשם שבגללם אני לא מתקדם הלאה. הכל מבפנים'.

כאן המפתח שממנו הכול מתחיל – כשאתה מבין את זה לוקח אחריות מול הסביבה שלך, מבין שכל מה שקורה לך זה מהשם יתברך, והולך לצעוק על זה.

תגובות | 7

האימייל לא יוצג באתר.

כמה שזה נכון! תודה רבה

ילדה שמרגישה אשמה

חזק מאוד וחשוב

מרדכי

בדיוק ככה אני מרגישה

תמר

אני בדעה שזה קורה דוקא לילד “הלא מוצלח” שמפרש ומבין את אי מוצלחותו ואת החסר באהבה, כפגם שיש בו, ושכנראה שהוא באמת רע, הוא מפתח אמונה מגבילה שאם הוא כזה זו הסיבה שהוא “זוכה” ליחס כזה.כי זה מגיע לו!

תמר

חזק ביותר, נותן רגע לעצור ולהסתכל על החיים לעומק, לראות מה השורש האמיתי של הבעיה,
תודה גדולה!

אחת שמתמודדת...

מתחבר לזה

מישהו שתופס את עצמו כרע

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.