מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > תן לי כוח לעצור, לנשום, להירגע, להתבונן ובעיקר – לחוות

תן לי כוח לעצור, לנשום, להירגע, להתבונן ובעיקר – לחוות

נ' גולד | ה׳ בניסן ה׳תשע״ט

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



אני רצה, בורחת ממנו.

מרוב חיפזון אני אפילו לא שמה לב לכך שאני במנוסה.

אני רגילה.

תמיד אני ככה.

מנסה ליצור את הרושם הנכון

כאילו הכול בסדר

לתקוע חיוך גדול על הפנים, ככה אף אחד לא יראה את החרדה הנוראית שנמצאת בתוך הבטן שלי,

סליחה בתוך הלב.

את פעימות הלב המואצות בלי הפסקה. חרדה קיומית.

אבל ממה אני מפחדת אני שואלת את עצמי?

לא ברור

רק דפיקות לב, טוק טוק טוק בום בום בום.

רוב הזמן אני מעסיקה את עצמי בהמון המון המון משימות ומטלות כדי לא לשים לב.

לפעמים בעיקר בלילה לפני שנרדמים זה פתאום צף ועולה,

אבל מיד אני משתיקה את זה.

בתחושה, כל הזמן הוא מלווה מלמעלה

כל הזמן נוכח, כמו מחכה.

מתי היא תסתכל אחורה ותראה שאין לה ממה לברוח?

מתי היא תעצור רגע ותנשום?

ואני ממשיכה לרוץ…

‘ריבונו של עולם’, אני מתפללת וצועקת,

‘תן לי את הכוח, במיוחד לפני פסח, לעצור, לנשום, להירגע, להתבונן, ובעיקר לחוות.

לחוות את השמחה שבתקופה, את התענוג במצב הקיים, במשפחה הנפלאה, את המתיקות של ילדיי, את הפלא שבהתחדשות. את התודה.

אני רגילה.

תמיד אני ככה.

מנסה ליצור את הרושם הנכון

כאילו הכול בסדר

לתקוע חיוך גדול על הפנים, ככה אף אחד לא יראה את החרדה הנוראית שנמצאת בתוך הבטן שלי,

סליחה בתוך הלב.

את פעימות הלב המואצות בלי הפסקה. חרדה קיומית.

אבל ממה אני מפחדת אני שואלת את עצמי?

תגובות | 1

האימייל לא יוצג באתר.

מזדהה ממש! תודה גדולה

ילדה חכמה ודחויה

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.