מרכז שקוף, מבוא חורון טל. 08-9739000 דוא”ל [email protected]

  • EN
> מאמרים > אני בתקופה קשה עכשיו – מכירים את זה?

אני בתקופה קשה עכשיו – מכירים את זה?

א' ש' | ט״ז בשבט ה׳תש״פ

[ad_slid
התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.



תקופה קשה.

מכירים את זה?

“אני בתקופה קשה עכשיו…” משפט חזק, לא?!

אחחח… אין על התקופות הקשות!

כאן אני יכולה להראות, עם כל הכוחנות שלי, לילדה איך לא אמורים להתנהג, כמו שהילדה הזאת מתנהגת למשל… יואו! איזו ילדה מעצבנת. תראו אותה, בועטת, צורחת, בוכה, לא רוצה.

ההתבודדות – גרועה. סתם יושבת כמו אוטיסטית ולא מדברת מילה.

קבלות שקיבלת – נזרקו לפח…

גבולות באכילה – כאילו, היו כאלה בכלל?!

מסתגרת, מתכנסת, מפוחדת, לא ישנה. בקיצור לא לוקחת אחריות הנודניקית הזאת. רק משתוללת, מתפרעת, כועסת.

נכון שמדי פעם מבליחה איזו תחינה במעמקי המוח בקול של הילדה “בבקשה, כואב לי! תראי את זה”.

סליחה?! את עוד דורשת הבנה?! תראי איך את מתנהגת! בושות את עושה לי, בושות. באמת כואב לך??? אז למה את שותקת בהתבודדות? יושבת ובוהה בטמטום בנוף שמולך, אפילו הקוצים והעשבים משועממים ממך (ייבשת אותם, ייבשת!)…

את לא חושבת שזה מאכזב את השם ההתנהלות הזאת?

איפה תיקון הכללי כל יום? מה החיפופים האלה בתפילת מנחה?

אה, ודרך אגב, אם כבר שמים את כל הקלפים על השולחן, אז את לא חושבת שהגיע הזמן לדיאטה?

נכנסתי בה, כן! מה נראה לה? שתוכל להתבכיין כמה שבא לה איך שבא לה ומתי שבא לה?

אותי לימדו על לקיחת אחריות ואני משתדלת מאוד לעבוד על זה. אז אם הילדה הזאת חושבת שהיא תהרוס לי את זה עם השטויות שלה, היא טועה. אני אראה לה מה זה! חלאס, תתקדמי! את כבר יותר משנה בשקוף, אפשר לראות תוצאות מהעבודה בבקשה? תודה באמת!

זה לא עזר.

ככה הגעתי לתומכת באותו שבוע. מותשת מהקרב, כועסת ומיואשת. אכן, צער גידול ילדה…

התומכת קלטה מיד מה קורה וצ’יק צ’ק קרקעה אותי חזרה לכאן ועכשיו.

הלווו!! כדור הארץ קורא לך! לשאוף להתקדמות ולתוצאות זה דבר נפלא, אבל כרגע הפער גדול מדי. את מושכת את הילדה ביד בכוח והיא נגררת אחריך ומסתבכת ברגליים ולא מצליחה לעמוד בקצב, אז לבסוף היא נמרחת גם על הרצפה.

לאן את רצה? יתפסו אותך על מהירות… הרגליים שלה עוד קצרות, הכוחות שלה מוגבלים, ועכשיו כשהיא פגועה וכאובה עוד יותר קשה לה לתת אמון בגדולים.

עצרי. תתכופפי אליה. תסתכלי לה בעיניים. תראי שהיא טובה. תנגבי לה את הדמעות. תחבקי אותה. ותחוסי! אל תהיי איתה קשה כל כך.

היא פצועה עכשיו וכואבת, אז את באה ועוד נותנת לה פטיש בראש?

השתתקתי. היא צודקת.

ניסיתי להיות רכה יותר, מכילה יותר, ומאפשרת לה להיות היכן שהיא.

והאמת, זה לא כל כך הצליח.

את המילים היפות מאוד שיננתי בעל פה. רוך, הכלה, לאפשר. אבל זה נשאר רק בגדר מילים, והילדה מרגישה את התדר.

אתם יודעים מה קרה?

היא נחלשה עד שקרסה, ואיתה קרסה כל מערכת “ההגנה” של יהירות וגאווה, כוחניות ושליטה.

חום, כאבים, וחיידק בגרון היו שליחים נהדרים לעשות את העבודה.

ואני, נשארתי באפס כוח מוחלט, שותקת סוף סוף, ועוברת בלית ברירה לעמדת מקשיבה. מקשיבה לילדה שבתוכי.

שקשה לה וכואב, שמייחלת ללב אוהב, להכלה, לקבלה, לעדינות ולחמלה.

והיא סיפרה מה קשה, ומה באמת ליבה רוצה. והיא בכתה והתייסרה. ובסוף אפילו עלה גם חיוך וקצת יותר רגיעה.

ואני קיבלתי מתנה. הבנתי שתקופה קשה יכולה להיות מאוד קלה, אם רק אסכים להיות בקבלה ולשחרר שליטה. כי בתכל’ס אבא האוהב שבשמיים יודע בדיוק מה שהוא עושה…

ואני, הרפיתי מהכול, כי האמת?! מעייף נורא להיות הסגנית שלו, אז פשוט – התפטרתי!

מאותו רגע ההחלמה הייתה מהירה וקלה.

 

עצרי. תתכופפי אליה. תסתכלי לה בעיניים. תראי שהיא טובה. תנגבי לה את הדמעות. תחבקי אותה. ותחוסי! אל תהיי איתה קשה כל כך.

היא פצועה עכשיו וכואבת, אז את באה ועוד נותנת לה פטיש בראש?

השתתקתי. היא צודקת.

הבנתי שתקופה קשה יכולה להיות מאוד קלה, אם רק אסכים להיות בקבלה ולשחרר שליטה. כי בתכל'ס אבא האוהב שבשמיים יודע בדיוק מה שהוא עושה...

ואני, הרפיתי מהכול, כי האמת?! מעייף נורא להיות הסגנית שלו, אז פשוט – התפטרתי!

תגובות | 5

האימייל לא יוצג באתר.

נגעת עמוק… הבאת אותי להרהורי תשובה, לכניעה… תודה!

אודל

ממש אהבתי אשריך על הבהרות והכנות המתוקה

רוחמי בצלאל

השבירה הזאת…… הכי רוצים שזה יקרה והכי לא רוצים להיות שם… תודה חיזקת אותי מאוד.

שייני

קשה להרפות, כמעט בלתי אפשרי מבחינתי… מתפללת על זה

רות

וואאאוווווו…

י

התחברות

בואו להתחבר

ולהתעדכן על ארועים בשקוף ולקבל
מידי שבוע ניוזלטר והעלון.